<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן ח'</h1>
<h2>דף טו.</h2>
נדרים אינן חלים על דבר שאין בו ממש כגון קונם שינה עלי אבל שבועה חלה על דבר שאין בו ממש כגון (קונם) [שבועה] שלא אישן וגם בנדר אם אמר קונם עיני בשינה אסור. מה שאמרנו שהנדרים חלים על דבר מצוה זהו שמתכוין לנדור אבל אם נדר שני וחמישי סתם ואמר אלו הייתי יודע שהיה יום טוב חל בהם שיתענה ביום טוב לא הייתי נודר בטל נדרו כדאמרינן לקמן גבי ימים הכתובין במגלת תענית וכתב הר"ף מיהו מדקאמרינן במסכת נדרים פותחים לו לאדם בכבוד שבתות וימים טובים משמע דצריך התרה ואפילו אין מתירין לו אלא בשבתות וימים טובים בטל כל נדרו אפילו בשאר הימים דכיון שהותר מקצתו הותר כלו עכ"ל.
<h2>דף כא:</h2>
כתב הר"י ז"ל נדרי אונסין כגון שהדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה. נדרי שגגות כגון קונם ככר זה עלי אם אכלתי היום ושכח שאכל ושתה וה"ה לנדרי טעות כגון נדר שלא ישא פלונית שהיא כעורה ונמצאת יפה קצרה ונמצאת ארוכה. נדרי זרוזין כגון מוכר חפץ לחבירו שאמר הקונה קונם ככר זה עלי אם אני מוסיף לך עוד על השקל והמוכר אותם אומר קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע שניהם פטורין וכן כל כיוצא בזה. נדרי הבאי דבר שאין יכול (להתקיים) [להיות] כגון קונם ככר זה עלי אם לא ראיתי גמל פורח באויר מותרין. ארבעה מיני נדרים אלו מותרין. ואסור לאדם להיות נודר על מנת לבטלן שנ' לא יחל דברו פירש לא יעשה דברו חולין. וכתב ר' שם טוב פלכו בשם הרשב"א ז"ל דאלו ד' נדרים לא הצריכו שאלה לחכם. עוד כתב הילכך הללו שנודרין ואומרין הריני נודר שלא אעשה כן או אעשה אסור לנהוג היתר בנדרן ולבטלן שנ' לא יחל דברו אפילו דבור בעלמא אסור לבטל וצריך לפתוח להם פתח היתר בחרטה כנדרים עכ"ל.
<h2>דף כד:</h2>
שבועת הבאי אסורים ועוד יש חלוק בין נדר לשבועה שהמתפיס בנדר נדר והמתפיס בשבועה אינה שבועה. ונדר חל על נדר ואין שבועה חלה על שבועה נדרים חלים על דבר מצוה ועל דבר רשות שבועה אינה חלה על דבר מצוה אלא על דבר הרשות. וכתב הר"ף ז"ל ובשבועות מפרש דבר מצוה כגון מצות סוכה עלי קונם אסור לישב בסוכה עד שיתירו לו אבל שבועה אינה חלה על דבר מצוה שאם אמר שבועה שלא אשב בסוכה של מצוה מותר לישב בה בלא הפרה. אבל עובר משום שבועת שוא ואפילו אמר ישיבת סוכה עלי בשבועה מ"מ אינה חלה שהוא כאלו אמר לא אשב בסוכה כדאיתמר בתוספות דשבועות [דף כ"ה בד"ה מה] ובפנים פירש דלענין תענית (ויום טוב) [ביום] קאמר וצ"ע ע"כ.
<h2>דף סו.</h2>
נדרים אינן חלים על דבר שאין בו ממש כגון קונם שינה עלי אבל שבועה חלה על דבר שאין בו ממש כגון (קונם) [שבועה] שלא אישן וגם בנדר אם אמר קונם עיני בשינה אסור. מה שאמרנו שהנדרים חלים על דבר מצוה זהו שמתכוין לנדור אבל אם נדר שני וחמישי סתם ואמר אלו הייתי יודע שהיה יום טוב חל בהם שיתענה ביום טוב לא הייתי נודר בטל נדרו כדאמרינן לקמן גבי ימים הכתובין במגלת תענית וכתב הר"ף מיהו מדקאמרינן במסכת נדרים פותחים לו לאדם בכבוד שבתות וימים טובים משמע דצריך התרה ואפילו אין מתירין לו אלא בשבתות וימים טובים בטל כל נדרו אפילו בשאר הימים דכיון שהותר מקצתו הותר כלו עכ"ל.
